טיפים להגעה לברזים בדאבלים שלכם

Richard Devanney

עם העלייה בפופולאריות של הצלילה בקונפיגורציית סיידמאונט, אתם עלולים לחשוב שהצלילה עם דאבלים נזנחה מאחור. עם זאת, צוללים רבים בוחרים לעשות את צעדיהם הראשונים בעולם הטכני בצלילה עם דאבלים. אחת המיומנויות החשובות שנלמדות בקורס טכני בסיסי היא תפעול הברזים בדאבלים. מיומנות זו מהווה אתגר לא פשוט לצוללים מתחילים ומנוסים כאחד.

חוסר היכולת להצליח לתפעל את הברזים יכול ליצור תיסכול אצל צוללים רבים. הסיבות לאי ההצלחה בהגעה לברזים יכולות להיות רבות ומגוונות. במקרים רבים, צוללים לוקחים את ההחלטה לבצע שינויים שנראים הגיוניים במטרה להקל על המשימה, אבל הם רק מקשים על עצמם. בהמשך נעסוק בכמה צעדים שתוכלו לנקוט בכדי להפוך את החיים שלכם לפשוטים יותר

ראשית, אני רוצה להבהיר במה לא נעסוק במאמר זה.

המאמר, בשום צורה לא עוסק באיך לעשות V-Drill, סגירת ברזים, פתרון דליפות או כל שם אחר שתתננו לזה. הפרוצדורה שלפיה אתם עובדים עם הברזים שלכם היא זו שאתם תבחרו, בתקווה שלאחר דיון מעמיק בנושא עם המדריך שלכם על כל הגישות והאופציות השונות שעומדות בפניכם. דעות על למה ואיך מבצעים מיומנויות אלה ניתן למצוא גם ברחבי האינטרנט

במאמר זה אביא כמה שיקולים שיקלו משמעותית על רוב הצוללים בהגעה לברזים. כל עוד אין לכם נכות פיזית המגבילה את התנועה באזור הכתפיים, ידיים או בגב, ההגעה לברזים לא צריכה להיות קשה מדי. אמנם הרבה יותר קל להגיע לברזים כשאתם צוללים במים טרופיים עם חליפה דקה, אם נעקוב אחרי העקרונות שיובאו כאן, זו לא אמורה להיות בעיה גם כשאתם לובשים חליפה יבשה עם ביגוד תחתון עבה וכפפות יבשותרטובות. אז בואו נתחיל מההתחלה; קונפיגורציית הציוד

השמיניות

עם כמה שזה מפתה לשחק עם הגובה של השמיניות על המיכלים, אל תעשו זאת. השמיניה העליונה צריכה להיות בחלק הגבוהה ביותר שניתן על המיכל, בדיוק מתחת לצוואר המיכל. השמיניה התחתונה צריכה להיות ממוקמת בדיוק 11″ (28 ס”מ) מתחת לשמיניה הראשונה. זהו המיקום האופטימלי בשבילכם כדי שתצליחו להגיע לברזים. אמנם לא ניתן למקם את השמיניות גבוהה יותר, אבל גם מיקום נמוך יותר של השמיניות יקשה עליכם אפילו יותר בהגעה אל הברזים.

המחשבה מאחורי הזזת השמיניות נמוך יותר הוא שמיקום גבוהה יותר של המיכלים יקרב אותם לידיים. מחשבה זו איננה נכונה. הברזים אמנם יהיו גבוהים יותר, אבל גם רחוקים יותר מכם, מהסיבה הפשוטה שיש לכם מיכלים ישרים על גב קמור. העלאת המיכלים למעלה גורמת להם להיות רחוקים יותר מכם, ובנוסף לכך שינוי מרכז הכובד עלול לפגוע לכם במנח הגוף במים. השאירו את השמיניות במקום הנכון שלהן.

תתרחקו מהisolator

לא, מיקום הisolator בצורה שבו הוא מסובב לכוון הראש שלכם לא להפוך את הכל לקל יותר. ההפך, מיקום זה מגדיל את הזווית שתאלצו לעשות עם היד שלכם כדי לסובב את הברז. ככל שהידיים שלכם מכופפות, תצטרכו פחות מיומנות בתנועה עם הידיים והאצבעות. נסו זאת עכשיו- דיימנו שאתם מסובבים מברג דמיוני עם היד שלכם ועכשיו נסו זאת שוב כשהיד שלכם מכופפת ב 90 מעלות. מקווה שאתם לא נמצאים במקום ציבורי כשאתם עושים את זה.

באקפלייט ורתמה

התאמה מושלמת של הבאקפלייט והרתמה היא פרט חשוב מאד. התאמה או אי התאמה תשפיע לכם על מנח הגוף במים, וכן, ישפיע גם על יכולת ההגעה שלכם לברזים.. עם כמה שרתמות מתכווננות יכולות להתאים, הרתמה הטובה ביותר היא רתמה העשויה מרצועה אחת רציפה ורצועת מפשעה. אם אתה אדם קטן, תצטרך גם באקפלייט קטן.

בואו נתחיל מרצועות הכתפיים. האם הן צריכות להיות חופשיות? הדוקות? האם אתם צריכים להיות הארי הודיני כדי להצליח ללבוש את הציוד שלכם? לא. רצועות הכתפיים צריכות להיות הדוקות מספיק כדי שכשאתם לובשים את הרתמה, תצליחו להגיע עם היד אל החלק העלון של הבאקפלייט בקלות. אם אתם לא מצליחים להגיע, הדקו מעט את הרצועות עד לרמה שתצליחו להגיע לבאקפלייט אבל עדיין להצליח להכנס לרתמה בקלות.

אם רצועות הכתפיים יהיו רפויות מדי, המיכלים יירדו נמוך, מה שירחיק את הברזים וישפיע על הטרים. בדרך כלל ייגרום לראש שלכם לעלות למעלה. הורדת המיכלים תגרום למשקל המיכלים לשבת נמוך ורחוק מגוף הצולל. המון השלכות יסית לשינוי כה קטן ברצועות הכתפיים.

טיפ קטן כדי לגרום לשתי הרצועות להיות באותו האורך- תדרכו על רצועת המפשעה ותרימו את הבאקפלייט והרתמה משתי רצועות הכתף. בצורה זו תראו בקלות אם אחת מהרצועות ארוכה מדי.

ברצועת המפשעה, יש לשים לב כמה היא הדוקה. בוודאי שרצועה הדוקה מדי לא טובה מטעמי רבייה; אבל אני מאמין שהאנטומיה שלכם תאמר לכם מתי זה הדוק מדי. הבעיה הנפוצה יותר היא דווקא רצועת מפשעה רופפת מדי. אם הרצועה הדוקה מדי, היא תמשוך את המיכלים למטה ותרחיק אותם מהידיים שלכם. אם הרצועה רופפת מדי, המיכלים יעלו למעלה, מה ששם אתכם במצב דומה לזה שהיה קורה אם השימיניות שלכם היו נמוכות מדי. הדרך הכי טובה לבדוק אם הרצועה מתאימה היא כשאתם לובשים את הרתמה והיא סגורה- משכו את רצועת המפשעה כלפי מעלה(מקדימה). החלק העליון של הלולאה אמור להגיע כאינטש אחד מעל רצועת המותן.

ומה עם רצועת המותן? רצועת המותן צריכה להיות נוחה, לא רופפת ולא הדוקה מדי. ברגע שעשיתם את כל ההתאמות שדיברנו עליהן עד כה, סגרו את רצועת המותניים ובדקו אם אתם עדיין יכולים להגיע לחלק העליון של הבקפלייט. אם כן, כאן נגמרה העבודה שלכםץ

גמישות

עם עשיתם את כל ההתאמות הללו ואתם עדיין מתקשים בהגעה לברזים. לפחות צמצמתם את את רשימת הסיבות. שלושה גורמים חשוביים נשארו- גמישות, חליפה יבשה וגישה. נתמקד בגמישות. רוב האנשים אינם גמישים, במיוחד אנשים בגיל העמידה. היצורים הנדירים שכן מאד גמישים עדיין צריכים לשקול את הגורמים שדיברנו עליהם עד כה, שכן יש סיכוי שהם מנצלים את הגמישות על מנת לפצות על ציוד שמורכב לא נכון- אמנם הם יצליחו להגיע לברזים, אבל זה ישפיע על גורמים נוספים בצלילה שלהם.

תרגילים לשיפור הגמישות הם אף פעם לא רעיון רע כשיש לכם זמן. הנה כמה תרגילים טובים שמועילים ספציפית לגמישות בכתפיים. יש להתמיד עם התרגילים כדי לראות התקדמות.

הגעה לברזים מאחורה

מהי הדרך הנכונה להגיע לברזים? זה הזמן להביך את עצמכם שוב. תעמדו ישר ותשמרו על הראש ישר עם המבט קדימה. עכשיו. ישרו יד אחת עד שהיא מקבילה עם שתי הכתפיים.כופפו את המרפק כדי להגיע לברזים דמיוניים שנמצאים לכם על הגב.נסו לזכור כמה רחוק הצלחתם להגיע עם היד. עכשיו, הביאו את המרפק קדימה ונסו להגיע לגב שוב. שמתם לב כמה מרחק הוספתם בנסיון השני? עדיין לא סיימנו נסו זאת שוב, הפעם, כשאתם מגיעים למקסימום מרחק אחורהף נסו להרים את הראש- זה אמור להגדיל לכם את הטווח

כמה פעמים יצא לכם לראות צוללים שמורידים את הראש למטה כשהם סוגרים ברז? תופעה זו נפוצה מאד. עכשיו, אני מקווה שאתם מבינים למה זה רע לתפעול הברזים. זה רע גם למודעות למה שקורה סבביבכם, אבל זה כבר למאמר אחר. ההבדל בין התנועות הוא במכניקה של איך הגוף יכול/לא יכול לזוז בצורה מסויימת.

דרך אגב, זה בסדר גמור להחזיק העצם קשיח כלשהו שנמצא שם מאחורה, לדוגמה- דרגה ראשונה עליה אתם יכולים להתקדם עם היד עד שלבסוףתגיעו לברז. פופצייה נוספת היא להניח את היד בחלק האחורי של הראש ואז להרים את הראש. שיטה זו עוזרת להגעה לחלק האמצעי של הברזים- המקום שאליו הכי קשה להגיע עם חליפה יבשה. שיטה זו טובה גם להגעה לברז השמאלי לצוללים ימניים שכן שהיד דומיננטית פחות- היא תהיה גמישה פחות.

חליפות יבשות וביגוד תחתון

זו נקודה חשובה, ולמרבה הצער אין הרבה מה לעשות איתה אם אתם כבר בעלים של החליפה הלא נכונה. מהי החליפה הנכונה? מאד פשוט- חליפה שמתאימה לכם, כזו שתתן לכם את המרווח תנועה הנכון והבידוד הטרמי הנכון. שניהם קשורים באופן ישיר. בידוד טרמי טוב משמעותו חליפת נאופרן או יותר שכבות מתחת לחליפה- שניהם מקשים על התנועה. מידה נכונה לחליפה מצריכה חשיבה מוקדמת.

אם אתם מחפשים לקנות לכם חליפה יבשה, תחשבו על המים הקרים ביותר שאתם מתכננים לצלול בהם. החליפה צריכה להיות גדולה מספיק בכדי להכיל אתכם עטופים בכמות הביגוד התחתון שאתם מתכננים ללבוש בטמפרטורה זו ועדיין לאפשר לכם מרווח תנועה מתאים. אל תבחרו בחליפה גדולה מדי, לאוויר בחליפה יהיה הרבה מקום לזוז מה שישפיע לכם על האיזון. עם זאת עליכם לשים לב שיש לכם מספיק מקום באזור בית החזה על מנת שתוכלו להזיז את הכתפיים. בנוסף, הידיים צריכות להיות ארוכות מספיק כדי להתמודד עם המתיחה של היד. אין דרך לשנות זאת אם בחליפה שברשותכם השרוולים קצרים מדי. אתם לא רוצים את האטמים שלכם במקום גבוהה על האמה או שהאצבעות שלכם יילחצו כנגד הכפפות היבשות שלכם. תמיד תבחרו בחליפה תפורה לפי מידה ותסבירו ליצרן איזה ביגוד תחתון אתם מתכננים ללבוש מתחת לחליפה. יש לקחת בחשבון גם את האורך הכללי של החליפה. אתם לא תרצו לשים חליפה, להרגיש שהיא מתאימה לכם כמו כפפה ליד ואז להבין שלא בדקתם מספיק שהיא נמתחת לכל תנוחה שתרצו להיות בה במים. חליפות טלסקופיות מהוות פתרון אידיאלי לבעיה זו.

החומר ממנו עשוייה החליפה משנה גם הוא. חליפות נאופרן מאפשרות פחות תנועה מחליפות טרילמינייט- זה נכון במיוחד כשמדובר בלמתוח את הידיים. התפר בבית השחי יכול להגביל בצורה משמעותית את היכולת להגיע לברזים. אותה בעיה רלוונטית גם לביגוד תחתון. כמה שהביגוד התחתון יהיה יותר עבה כך התנועה תהיה יותר מוגבלת. המפתח הוא במציאת היאזון בין חום לתנועה נוחה. בימינו יש ביגוד תחתון דק מאד המספק בידוד טרמי הולם, כל מה שצריך הוא רק לחפש אחד מתאים ולהוועץ בצוללים אחרים שיחלקו איתכם מנסיונם.

מילה אחרונה על חליפות יבשות. בין אם אתם משתמשים בחליפה יבשה לאיזון, או רק מוסיפים מספיק אוויר כדי להפתר מהמעיכה, אתם צריכים שיהיה בה מספיק גז כדי לאפשר לכם תנועה. זה נשמע טיפשי לומר זאת אבל יכול להיות שזו הסיבה שאתם לא מצליחים להגיע לברזים.

כפפות יבשות ורטובות

כשעבדתי באיסלנד היו לי כפפות מדהימות של Ultiima. לפני שהשתמשתי בהן היו לי כפפות לובסטר 5mm. למרות שהן היו מחממות מאד, גם בטמפרטורה של 2 מעלות, כמעט בלתי אפשרי לבצע כל פעולה כשלובשים כפפות כאלו. שוב הגענו לבחירה בין חום לנוחות.כפפות דקות עוזרות לבידוד, אבל אם אתם לא מצליחים להרגיש את הידיים מרוב קור, כננראה שלא תצליחו גם לסובב את הברזים. הכל עניין של העדפה אישית, אבל אני אבחר להשתמש בכפפות יבשות.

לפני הצלילה

אחרי שאני שם את הביגוד התחתון שלי, אני מותח את הידיים שלי גבוהה.אותו דבר אני עושה כשאני שם את החליםה היבשה עליי. לאחר מכן אני נכנס לרתמה, ונמתח שוב ומנסה למשוך קצת חומר למעלה לפני שאני סוגר את רצועת המותן. כשתנאי השטח מאפשרים, אני סוגר את שסתום הפריקה בחליפה היבשה וממלא אותה באוויר. כשהיא מלאה באוויר אני מתמתח- לא כמו כוכב ים אלא מותח יד ורגל נגדית כמה פעמים בכל צד. לאחר מכן אני הכי מוכן שאני יכול להיות. זה נראה טיפשי אבל בשבילי זה בהחלט עושה הבדל. רק תזכרו לפתוח את השסתום בחזרה.

מנח גוף במים- טרים

תחשבו על זה, יש לכם את כל המשקל הזה על הגב. כל מה שאתם רוצים זה לגרום לו להשאר בבאותו המקום.תשארו בתנוחת גוף אופקית. רתמה שמותאמת נכון אמורה למנוע מהמיכלים להחליק למטה כשאתם נכנסים לתנוחת גוף אופקית, אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שכשאתם נעמדים המשקל של המיכלים הולך להדק את רצועות הכתפיים מה שיגרום לשתי בעיות- יקשה עליכם להזיז את הכתפיים ויגרום לכם למתח שרירים.

גישה

כשאתם מתקשים להגיע לברזים, יש דפוס קבוע שבדרך כלל קורה. אתם תמתחו את הידיים כדי לגנוב כמה שיותר מרחק שתוכלו, מה שיגרום לידיים להתכווץ ולמנוע מהן לזוז מעבר לכך.בזמן שאתם עושים את זה הראש שלכם ירד למטה כך שתהיה כלכך עסוקים בתנועת ההגעה לברז ותאבדו עירנות לסביבה. תתחילו לנשום בכבדות מה שישפיע על האיזון שלכם וייצר לכם עוד משהו להתעסק בו. המאמץ גם יתחיל להשפיע לכם על הטרים ועכשיו הברזים יהיו כבר הרבה יותר קשים להגעה.ריבוי משימות, איבוד ציפה, יציאה מטרים, נשימה כבדה, מתח שרירים- כל אלה ייגרמו לכם להתעצבן ולוותר- מה שיגרום לכם לעוד יותר תסכול בנסיונות הבאים. לבסוף תסיימו כשאתם יוצאים מהמים ומאוכזבים מעצמכם בנושא הזה להמשך היום.

איך ממשיכים הלאה? לפני שמתרגלים כל מיומנות כלשהי, חשוב מאד חשוב מאד לבוא נטרליים מבחינה פיזית ומנטלית- להגיע בטרים טוב,באיזון, ובמצב שבו אתם מרגישים בנוח.השלב הבא הוא להרגע, ככל שתהיו יותר לחוצים אתם תפחיתו את היכולת של השרירים לכם לזוז. אם אתם מרגישית שמשהו לא בסדר, תעצרו, תתמקדו בלהרגע שוב ותסדירו נשימה. תקחו את הזמן ותתמקדו בלהשאר רגועים- זה עושה הבדל עצום. תבצעו את התרגיל מספר פעמים עד שתרגישו איתו לגמרי בנוח. רק לאחר שהצלחנו לעשות הכל ברוגע ובנוח זה הזמן להתחיל להגביר את הקצב.

תרגול ועוד תרגול

זה מדהים איזו זריקת ביטחון תקבלו לאחר שסוף סוף תצליחו לאחר כל התסכול. ברגע שאתם מצליחים לעשות את זה, תמשיכו לתרגל את זה, ותעבדו על לשפר את זה לרמה שהכל הולך חלק ולשלב את כל הגורמים יחד- איזון, טרים, מודעות ומיקום במים. הגעה לברזים לא תהיה הדבר האחרון שמתסכל אתכם כשתלמדו כישורי צלילה חדשים. החשוב הוא להמשיך להתקדם ולא להיות יותר מדי קשים עם עצמכם.